אינטגרציות AI לעסקים

אוטומציה מטפלת בפעולות עם כללים ברורים: כשהזמנה נסגרת - הפק חשבונית, כשליד נכנס - שלח הודעה. אינטגרציית AI נכנסת בנקודות שבהן אין כלל, כי הקלט הוא טקסט חופשי או מסמך שצריך להבין: מה הלקוח בעצם מבקש, מה הסכום בחשבונית שהגיעה כתמונה. ברוב הפרויקטים שני הדברים משתלבים - המודל מסווג, והאוטומציה מנתבת. אם הכלל שלכם ניתן לכתיבה בשני משפטים, לא צריך AI בשבילו.

לפי המשימה, לא לפי העדפה. אנחנו עובדים עם שלושתם דרך ממשק התכנות שלהם, ובודקים על הדוגמאות האמיתיות שלכם מי מדייק יותר בעברית ובאיזו עלות. הקוד נבנה כך שאפשר להחליף ספק בלי לשכתב את המערכת, כי המודלים והמחירים משתנים כל כמה חודשים.

כן, כשקוראים למודל דרך API הטקסט נשלח לשרתי הספק. לכן חלק מהאפיון הוא להגדיר מה נשלח ומה לא: ברוב המקרים אפשר להסיר או להסוות פרטים מזהים לפני השליחה, לעבוד בתנאי השימוש העסקיים של הספק שבהם הנתונים לא משמשים לאימון, ולשמור את המסמכים המקוריים אצלכם. במקרים רגישים במיוחד אפשר להריץ מודל פתוח על שרת שלכם, בעלות ובדיוק שונים.

העלות מתחלקת לשניים: פיתוח והטמעה חד-פעמיים, ותשלום לספק המודל לפי שימוש - כמות הטקסט שנשלח ומתקבל בכל קריאה. לסיווג מייל או חילוץ שדות מחשבונית זה בדרך כלל אגורות בודדות עד עשרות אגורות לפריט; לעוזר שירות שמנהל שיחות ארוכות זה יותר. אנחנו מודדים את העלות בפועל בשלב הפיילוט ומגדירים תקרה חודשית לפני שעולים לאוויר.

הוא טועה, ולכן המערכת נבנית מתוך הנחה שהוא יטעה. כל תשובה עוברת בדיקות תקינות - סכום שלא מסתדר עם השורות, קטגוריה שלא קיימת - והמקרים שהמודל לא בטוח בהם מסומנים לבדיקה אנושית. בפעולות שטעות בהן עולה כסף, כמו שליחת מענה ללקוח או אישור תשלום לספק, אדם מאשר לפני הביצוע. את רמת הדיוק מודדים על דוגמאות אמיתיות לפני ההטמעה, ולא מבטיחים אותה מראש.

המודלים המובילים מתמודדים היום היטב עם עברית בקריאה, בסיכום ובסיווג. הפערים מופיעים בניואנסים - סלנג, שמות ישראליים, כתיב חסר, ומסמכים סרוקים באיכות ירודה. לכן אנחנו בודקים כל שימוש על מדגם של הטקסטים האמיתיים שלכם, לא על דוגמאות מתורגמות, ומכוונים את ההנחיות למודל לפי מה שנמצא.