חוק נגישות אתרים בישראל: ת״י 5568, הצהרת נגישות, פטורים ותביעות

בישראל, כל אתר או אפליקציה שנותנים שירות לציבור, או מידע על שירות כזה, חייבים להיות נגישים לפי תקנה 35 לתקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות), התשע״ג-2013: עמידה בתקן הישראלי ת״י 5568 ברמה AA, והצגת הצהרת נגישות. הפטורים העיקריים הם לעוסק פטור במע״מ ולעסק שמחזור העסקאות השנתי הממוצע שלו אינו עולה על 100,000 ₪. אתר לא נגיש חושף את בעליו לתביעה, ובית משפט רשאי לפסוק פיצוי של עד 50,000 ₪ בלי הוכחת נזק - סכום שמתעדכן מדי שנה לפי המדד.

במדריך הזה נעבור על מי חייב ומי פטור, מה התקן דורש בפועל, מה חייב להופיע בהצהרת הנגישות, למה תוסף נגישות לבדו לא מספיק, מה הסיכון המשפטי, ורשימת בדיקה שאפשר להריץ על האתר שלכם כבר היום. אנחנו בונים אתרים ומערכות, לא עורכי דין: המדריך מסביר את המסגרת, ובשאלה ספציפית על העסק שלכם כדאי לבדוק עם עו״ד או עם יועץ נגישות.

מי חייב בנגישות אתר בישראל, ומי פטור

חובת הנגישות חלה על כל מי שנותן שירות לציבור דרך אתר או אפליקציה, או מפרסם בהם מידע על שירות כזה: עסקים, עמותות, רשויות וגופים ציבוריים. זה כולל אתר תדמית של עסק, חנות מקוונת, מערכת לזימון תורים, טופס יצירת קשר ואזור אישי ללקוחות. כל מועדי ההיערכות שנקבעו בתקנות עברו מזמן, והחובה חלה במלואה.

התקנות מפרטות גם כמה מקרים מיוחדים, שכדאי להכיר:

• מסמכים. קובצי PDF, טפסים להורדה ומסמכים אחרים שמפורסמים באתר צריכים להיות נגישים לפי הוראות התקן שחלות על מסמכים.
• וידאו. לתכנים מוקלטים נדרשות כתוביות. להקלטות של כנסים, דיונים והרצאות אפשר לתת חלופה נגישה שקולה, כמו תמליל.
• אפליקציות. התקנות מתייחסות במפורש גם ליישומים שנותנים שירות לציבור.
• תוכן של אחרים. מי שמפעיל פלטפורמה שבה אחרים מעלים תוכן לא אחראי להנגשת התוכן שלהם, אבל כן לספק תשתית שמאפשרת לפרסם תוכן נגיש.
• פרסומות. החובה לא חלה על פרסומות, בתנאי שהמידע על השירות שבפרסומת זמין גם בדרך נגישה.

מי פטור

לפי התקנות, שני סוגי עסקים פטורים מחובת הנגשת האתר: עוסק פטור לפי חוק מע״מ, ועסק שמחזור העסקאות השנתי הממוצע שלו אינו עולה על 100,000 ₪. היה גם סף זמני גבוה יותר, של 300,000 ₪, אבל הוא חל רק עד אוקטובר 2020. יש חילוקי דעות בין אנשי מקצוע בשאלה אם הפטור לפי מחזור חל אוטומטית או דורש פנייה, ולכן אם אתם קרובים לסף, כדאי לבדוק את זה עם יועץ.

בנוסף, אפשר לקבל פטור כשההנגשה אינה אפשרית מבחינה טכנולוגית, על סמך חוות דעת של איש מקצוע. הפטור הזה מוגבל לשלוש שנים, ניתן להאריך אותו פעם אחת, ומחייב לתת חלופה נגישה ולציין את הפטור בהצהרת הנגישות. הוא נועד לרכיב מסוים שבאמת אי אפשר להנגיש, לא לאתר שלם שלא רצו להשקיע בו.

ומה לגבי מערכת פנימית לעובדים? דרישות הנגישות לשירות מתייחסות בעיקר לשירות שניתן לציבור, ואם וכיצד הן חלות על כלי עבודה פנימי תלוי בנסיבות. כאן כדאי במיוחד לשאול יועץ נגישות. בלי קשר לחוק, ממשק נגיש נוח יותר לכל עובד: ניגודיות טובה עוזרת על מסך נייד בשמש, ותמיכה מלאה במקלדת מקצרת עבודה של מי שמזין נתונים כל היום. הרחבנו על זה במאמר על UX למערכות פנימיות.

מה זה ת״י 5568, ומה דורשת רמה AA

ת״י 5568 הוא התקן הישראלי לנגישות תכנים באינטרנט, והוא מבוסס על הנחיות הנגישות הבינלאומיות WCAG 2.0 של W3C. להנחיות שלוש רמות - A, AA ו-AAA - והתקנות בישראל מחייבות רמה AA, כלומר את כל הדרישות של רמה A ושל רמה AA. הסבר קצר של המונח יש במילון, תחת נגישות לפי ת״י 5568.

ההנחיות בנויות סביב ארבעה עקרונות: התוכן צריך להיות נתפס (אפשר לראות או לשמוע אותו, גם בטכנולוגיה מסייעת), שמיש (אפשר להפעיל הכל, גם בלי עכבר), מובן (ברור מה קורה ומה הייתה הטעות) ועמיד (עובד עם דפדפנים וקוראי מסך שונים). מאז WCAG 2.0 פרסם W3C גם את WCAG 2.1 ו-WCAG 2.2, שכוללות את כל הדרישות הקודמות ומוסיפות דרישות, בעיקר לנייד. אתר שנבנה לפי WCAG 2.1 ברמה AA עומד בדרך כלל גם בדרישות של 2.0. את הרשימה המלאה של הקריטריונים אפשר לקרוא במדריך הקריטריונים של W3C.

מה חייבת לכלול הצהרת נגישות

לפי התקנות, הצהרת נגישות צריכה להיות מוצגת במקום בולט באתר ובאפליקציה, ולכלול שלושה דברים: מידע על התאמות הנגישות שבוצעו, פרטים של רכז הנגישות כשהחוק מחייב למנות כזה, ופרטי קשר לדיווח על בעיית נגישות או לבקשת התאמה. מי שקיבל פטור צריך לציין אותו בהצהרה. לפי החוק, מי שמספק שירות לציבור ומעסיק 25 עובדים לפחות חייב למנות רכז נגישות.

מעבר למינימום, הצהרה טובה עונה על השאלות שמשתמש עם מוגבלות שואל כשהוא נתקע. רשימה של מה שכדאי שיופיע:

• לפי איזה תקן ובאיזו רמה האתר הונגש (ת״י 5568, רמה AA).
• פירוט ההתאמות שבוצעו בפועל: ניווט מקלדת, קורא מסך, ניגודיות, טפסים.
• אם יש תפריט נגישות - מה הוא עושה ואיך מפעילים אותו.
• חלקים באתר שעדיין לא הונגשו במלואם, ומתי צפוי שיונגשו.
• פרטי רכז הנגישות, אם חלה חובה למנות כזה.
• דרכי פנייה: טלפון, מייל, וואטספ, וזמן מענה צפוי.
• פטור, אם התקבל, וההסדר החלופי.
• תאריך עדכון אחרון.

הכלל החשוב ביותר: ההצהרה צריכה לתאר את מה שקיים, לא את מה שהיה נחמד שיהיה. הצהרה שמבטיחה עמידה מלאה באתר שלא עומד בה לא מגינה עליכם, וקל מאוד לבדוק אותה.

תוסף נגישות מול נגישות אמיתית

תוסף נגישות - הכפתור שפותח תפריט של הגדלת טקסט, ניגודיות וגופן קריא - לא הופך אתר לנגיש. הוא משנה את התצוגה, אבל לא מתקן את הקוד שמתחת: שדה טופס בלי תווית, תפריט שלא נפתח במקלדת, תמונה בלי תיאור וכותרות שבורות נשארים בדיוק כפי שהם, וקורא מסך ממשיך להיתקע עליהם.

חלק מהתוספים בשוק מוצגים כפתרון אוטומטי שמביא אתר לעמידה בתקן בשורת קוד אחת. אין כלי כזה. כלים אוטומטיים, כולל כאלה שמבוססים על בינה מלאכותית, מזהים ומתקנים רק חלק מהבעיות, וחלק גדול מהדרישות דורש שיקול דעת אנושי: האם התיאור של התמונה נכון, האם סדר הפוקוס הגיוני, האם הודעת השגיאה מובנת. משתמשים בקוראי מסך מדווחים לא פעם שתוספים כאלה אפילו מפריעים להם.

ויש גם תקדים רגולטורי. בינואר 2025 הודיעה רשות הסחר הפדרלית בארצות הברית (FTC) על הסדר שבו חברה שמשווקת תוסף נגישות אוטומטי שילמה מיליון דולר, בגלל טענות שיווקיות שהכלי שלה יכול להפוך כל אתר לתואם WCAG. ההחלטה הסופית, מאפריל 2025, אוסרת על החברה לטעון טענות כאלה בלי ראיות שתומכות בהן.

זה לא אומר שתפריט נגישות הוא רעיון רע. גם באתר שלנו יש תפריט כזה, עם שש התאמות כמו גודל טקסט, ניגודיות גבוהה ועצירת אנימציות. ההבדל הוא הסדר: קודם בונים אתר נגיש - מבנה סמנטי, מקלדת, תוויות, ניגודיות - ואז מוסיפים תפריט שנותן למשתמש שליטה נוספת. תפריט על אתר לא נגיש הוא מדבקה על בעיה.

תביעות, פיצויים ואכיפה: מה הסיכון בפועל

הפרה של חובת הנגישות היא עוולה אזרחית לפי חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, ובית משפט רשאי לפסוק בגינה פיצוי של עד 50,000 ₪ בלי שהתובע יצטרך להוכיח נזק. הסכום מתעדכן מדי שנה לפי מדד המחירים לצרכן, ממדד הבסיס של פברואר 2005, כך שהתקרה בפועל היום גבוהה יותר. זו תקרה ולא סכום קבוע, ובית המשפט מתחשב, בין השאר, במספר התביעות שהוגשו נגד הנתבע, בסוג השירות, בהיקף הפעילות, בעלות ההתאמה ובמחזור ההכנסות.

מעבר לתביעה אישית, יש עוד ארבעה מסלולים שכדאי להכיר:

• תובענות ייצוגיות. תביעה בשם קבוצה של משתמשים, שבה הסכומים והחשיפה גדולים יותר.
• אחריות נושאי משרה. כשהעוולה נעשתה על ידי תאגיד, החוק מטיל אחריות גם על מנהלים ובעלי תפקידים מסוימים, אלא אם הם מוכיחים שפעלו כנדרש.
• אכיפה של הנציבות. נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות רשאית להוציא צו נגישות, ומאז תיקון לחוק בשנת התשפ״ב יש לה גם כלי אכיפה מנהליים, כמו התראות ועיצומים כספיים. לפי התוספת לחוק, הסכום הבסיסי של עיצום על אי-הנגשת אתר או אפליקציה תלוי בגודל הגוף: 3,600 ₪ לעסק שמחזורו עד 2 מיליון ₪, 13,000 ₪ לעסק שמחזורו עד 20 מיליון ₪ ו-37,500 ₪ לגוף גדול יותר, והסכומים מתעדכנים לפי המדד.
• פניות ישירות. מכתב דרישה ממשתמש או מעורך דין הוא לרוב השלב הראשון, לפני תביעה.

החוק מפרט גם מצבים שבהם בית המשפט לא יפסוק פיצוי בלי הוכחת נזק, למשל כשהנתבע ממלא אחר צו נגישות שהוצא נגדו, או כשכבר הוגשה נגדו תביעה על אותו עניין והוא פועל לפי פסק הדין או לפי לוח זמנים סביר. בנוסף, התקנות כוללות מנגנון של הודעה ותיקון: סטייה מעמידה בדרישות לא תיחשב הפרה אם לא נשלחה הודעה, או אם הסטייה תוקנה בתוך זמן סביר ולא יאוחר מ-60 ימים מקבלת ההודעה. המנגנון מתייחס לסטייה מעמידה בדרישות, ולכן הוא לא תחליף להנגשה עצמה. את התחולה המדויקת על המקרה שלכם כדאי לבדוק עם עו״ד.

המסקנה המעשית פשוטה: הדרך הזולה ביותר לטפל בסיכון היא אתר שעומד בתקן, הצהרה שמתארת את המצב האמיתי, וכתובת פנייה שמישהו באמת עונה בה ומטפל.

רשימת בדיקה מעשית לאתר שלכם

את רוב הבעיות הנפוצות אפשר לזהות בשעה, עם דפדפן, מקלדת וקורא מסך חינמי. הרשימה הזו לא מחליפה בדיקה של מומחה, אבל היא תגיד לכם אם האתר קרוב לתקן או רחוק ממנו:

1. לחיצת Tab ראשונה בעמוד חושפת קישור "דלג לתוכן הראשי".
2. אפשר להגיע לכל קישור, כפתור ושדה עם Tab, ולהפעיל אותם עם Enter או רווח.
3. תמיד רואים בבירור איזה רכיב בפוקוס.
4. התפריט, כולל התפריט בנייד, נפתח ונסגר במקלדת, ו-Esc סוגר חלונות קופצים.
5. אין מקום שבו הפוקוס נתקע ואי אפשר לצאת ממנו.
6. לכל שדה בטופס יש תווית שמוקראת, לא רק טקסט אפור בתוך השדה.
7. הודעות שגיאה מסבירות מה לא תקין, ליד השדה, ומוקראות.
8. לטקסט רגיל יש ניגודיות של 4.5:1 לפחות מול הרקע.
9. מידע לא מועבר רק בצבע.
10. לכל תמונת תוכן יש תיאור חלופי שמתאר אותה; קישוטים מוסתרים מקורא המסך.
11. לכל עמוד כותרת ראשית אחת, והכותרות אחריה בסדר הגיוני בלי דילוגים.
12. שפת העמוד וכיווניות מוגדרות בקוד (עברית, מימין לשמאל).
13. זום של 200% לא חותך תוכן ולא שובר את הפריסה; בנייד אפשר להגדיל עם האצבעות.
14. אנימציות אפשר לעצור, והאתר מכבד את הגדרת "הפחתת תנועה" של מערכת ההפעלה.
15. לסרטונים מוקלטים יש כתוביות.
16. קובצי PDF וטפסים להורדה נגישים, או שיש להם חלופה נגישה.
17. כפתורים וקישורים בנייד גדולים מספיק ללחיצה נוחה.
18. יש הצהרת נגישות שמקושרת מכל עמוד, ומתארת את המצב האמיתי.

לבדיקה עם קורא מסך: NVDA הוא קורא מסך חינמי ל-Windows, VoiceOver מובנה במכשירי אפל, ו-TalkBack מובנה באנדרואיד. כלים אוטומטיים, כמו הבדיקה שמובנית בכלי המפתחים של Chrome, טובים לאיתור מהיר של ניגודיות ותיאורים חסרים, אבל מזהים רק חלק מהבעיות. לאישור סופי, בדיקה של יועץ נגישות שעובר על האתר ידנית היא הדרך היחידה לדעת.

דוגמה: הנגשת אתר של קליניקה, שלב אחר שלב

נניח קליניקה פרטית עם אתר של 12 עמודים, טופס לקביעת תור, שלושה טפסי PDF להורדה וסרטון הסבר אחד. לאתר יש תוסף נגישות והצהרה כללית שהועתקה מאתר אחר. הבעלים קיבלה מכתב ממטופל שלא הצליח לקבוע תור עם קורא מסך, והחליטה לבדוק את המצב. המספרים כאן היפותטיים ונועדו להמחשה בלבד.

מה הבדיקה מצאה. טופס קביעת התור בלי תוויות, כך שקורא המסך מקריא "שדה עריכה" בלי לומר לאיזה פרט הוא מיועד. תפריט נייד שלא נפתח במקלדת. טקסט אפור בהיר על רקע לבן, בניגודיות של בערך 3:1. תמונות צוות בלי תיאור. כותרות שנבחרו לפי גודל ולא לפי מבנה. טפסי PDF סרוקים כתמונה. סרטון בלי כתוביות. והצהרה שמבטיחה עמידה מלאה בתקן.

בתעריף מדומה של 300 ₪ לשעה, מדובר בסביבות 9,000-15,000 ₪, וכשבועיים עד שלושה של עבודה. שימו לב לשני דברים. הראשון: רוב השעות הלכו לשני רכיבים, הטופס והתפריט, כי הם הרכיבים האינטראקטיביים. השני: אילו האתר היה בנוי על תבנית ישנה שבה כל רכיב דורש כתיבה מחדש, ההערכה הייתה מכפילה את עצמה, ובשלב מסוים בנייה מחדש הייתה משתלמת יותר. טווחי מחיר לבניית אתר מאפס מפורטים במדריך כמה עולה לבנות אתר בישראל.

נגישות בבנייה מול הנגשה בדיעבד

נגישות שנבנית מהיום הראשון עולה חלק קטן מהנגשה בדיעבד, כי היא בעיקר החלטות נכונות בזמן הכתיבה: רכיב כפתור אמיתי במקום אלמנט שמתחזה לכפתור, תווית לכל שדה, צבעים שנבחרו עם בדיקת ניגודיות. כשהיא מגיעה אחרי, כל אחת מההחלטות האלה הופכת לתיקון.

לכן אצלנו נגישות ברמה AA היא ברירת המחדל בכל אתר, ולא שדרוג אופציונלי. באתר שלנו עצמו, למשל, יש מבנה סמנטי עם כותרת ראשית אחת בכל עמוד, הגדרת שפה וכיווניות, תוויות מפורשות והודעות שגיאה שמוקראות בטפסים, ניגודיות של 4.5:1 לפחות, שטח מגע של 44 פיקסלים בכפתורים מרכזיים, תמיכה בהגדלה ל-200%, כיבוד של הגדרת הפחתת התנועה, ניווט מלא במקלדת עם קישור דילוג - וכל אלה מתוארים בהצהרת הנגישות שלנו. כך אנחנו ניגשים לבניית אתרים גם עבור לקוחות.

דוגמה מתיק העבודות: באתר של איי.או. הנדסה אנליטית, הנציגה הבלעדית בישראל של Endress+Hauser בתחום ניטור רציף של גזים, חלקיקים וספיקה בארובות, בנינו תפריט נגישות שנכתב במיוחד בלי תוסף חיצוני, עם הצהרת נגישות לפי ת״י 5568, קישור דילוג לתוכן וניווט מלא במקלדת. התפריט שם בא יחד עם הבסיס - קישור הדילוג וניווט המקלדת - ולא במקומו.

שורה תחתונה

אם האתר או האפליקציה שלכם נותנים שירות לציבור, ואתם לא עוסק פטור ולא מתחת לסף של 100,000 ₪ מחזור שנתי ממוצע, הם צריכים לעמוד בת״י 5568 ברמה AA ולהציג הצהרת נגישות שמתארת את המצב האמיתי. תוסף נגישות לבדו לא עונה על הדרישה. הסיכון בהזנחה כולל תביעות עם פיצוי של עד 50,000 ₪ בלי הוכחת נזק, צמוד למדד, ואכיפה של הנציבות. ההחלטה הנכונה כמעט תמיד היא לבדוק את האתר עכשיו, לתקן את הרכיבים האינטראקטיביים קודם, ולבנות כל דבר חדש נגיש מההתחלה.

אם אתם רוצים לדעת כמה האתר שלכם רחוק מהתקן, ואם עדיף לתקן או לבנות מחדש - דברו איתנו. נעבור על האתר במקלדת ובקורא מסך, ונגיד לכם מה מצאנו, גם אם התיקון קטן מספיק כדי שתעשו אותו לבד.